החלטה בתיק ע"פ 1868-04-12

פסק הדין יינתן לאחר הפסקה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"א תמוז תשע"ב, 01/07/2012 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.  

<#7#>

פסק דין

1.         המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בתיק פלילי 3052/08 (בית משפט השלום ברמלה), בעבירות של הפרעה לעובד ציבור (מאבטח בית משפט השלום בבאר-שבע), הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ותקיפת מאבטח וזוכה מעבירות של איומים, העלבת עובד ציבור ותקיפה הגורמת חבלה של ממש למאבטח בית המשפט ונידון לתשעה חודשי מאסר על תנאי ולשישה חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, לתשלום קנס בסך 1,000 ש"ח וחתימה על התחייבות בסך 5,000 ש"ח.

2.         הערעור מכוון כלפי הרשעת המערער, וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי שגה בית משפט קמא כאשר לא הזמין לעדות את כב' השופט אקסלרוד שבאולמו (אולם המעצרים) אירעו האירועים נושא הכרעת הדין, וכאשר לא זקף לטובתו של המערער את הנזק הראייתי שנגרם לו כאשר לטענתו לא נשמרו סרטי הצילום של המצלמות שצילמו את האירועים נושא הכרעת הדין, ואשר היו מוכיחים את חפותו של המערער.

3.         ב"כ המשיבה מתנגדת לקבלת הערעור, וטוענת כי בית משפט קמא סמך את הרשעתו על עדויותיהם המהימנות של המאבטחים, כפי שנתמכו ע"י עו"ד קציר שייצג את בנו של המערער והיה נוכח באולם בית המשפט ומחוצה לו, והעדיף אותם על פני עדותו הלא מהימנה של המערער ועל עדויות בני משפחתו שהעידו בפניו.

4.         עיון בהכרעת הדין נושא הערעור מעלה, כי חלה עליה ההלכה הפסוקה לפיה אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאים עובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית, בהתבסס על מהימנות או על חוסר מהימנות שייחסה לעדים שהעידו בפניה ולראיות שהוגשו לה.

            (ראה ע"פ 8146/09 אבשלום נ' מ"י, סעיף 18 לפסה"ד).

            על המקרה שבפנינו לא חלים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת ערעור בממצאים עובדתיים כנ"ל (ראה סעיף 19 לפסה"ד בע"פ 8146/09 הנ"ל).

5.         בית משפט קמא ניתח בדקדקנות את עדויותיהם של המאבטחים, וכאשר התרשם כי אין בהן כדי לגרום להרשעתו של המערער בעבירות של איומים על המאבטח, העלבתו ותקיפתו שגרמה לטענתו, חבלה של ממש, הוא זיכה את המערער מעבירות אלה והחיל על העניין, ובצדק, את ההלכה לפיה ניתן לפלג עדויות, דהיינו, להאמין לחלק מהדברים ולא להאמין לחלק אחר.